Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 43b
משנה: הַמַּכִּיר כֵּלָיו אוֹ סְפָרָיו בְּיַד אַחֵר אִם יָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵיבָה בָּעִיר יִשָּׁבַע כַּמָּה הוֹצִיא וְיִטּוֹל. וְאִם לָאו לֹא הֵימֶנּוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר מֲכָרָן לְאַחֵר וּלְקָחָן זֶה מִמֶּנּוּ.
Traduction
Lorsqu’un individu reconnaît ses objets et ses livres chez un autre, s’il est notoire en ville qu’il a été volé, celui chez lequel ces objets se trouvent, et qui dit les avoir achetés, les rendra et se fera payer l’argent qu’il dit avoir donné, après avoir prêté serment que c’était réellement la somme pour laquelle il les avait achetés. Autrement, il ne peut pas forcer l’acheteur de lui rendre les objets (sous prétexte qu’on les lui a volés); car le détenteur peut dire que le réclamant les avait peut-être vendus à celui auquel il les a achetés.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אם יצא לו שם גניבה. שיצא קול שנגנבו כליו ובבעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו מיירי דכיון שיצא לו שם גניבה בעיר ואיכא סהדי שאלו הכלים והספרים שלו היו לא חיישינן שמא הוא מכרן:
ישבע. הלוקח כמה נתן ויטול ויחזיר לו כליו ובלפני יאוש קמיירי:
משנה: שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵירוֹ שֶׁלּוֹ יָפֶה מְנָה וְשֶׁל חֲבֵירוֹ מָאתַיִם הִנִּיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וְהִצִּיל אֶת שֶׁל חֲבֵירוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. אִם אָמַר אַצִּיל אֶת שֶׁלָּךְ וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְמֵי שֶׁלִּי חַייָב לִיתֵּן לוֹ.
Traduction
Deux ânes sont sur le point de se noyer dans un fleuve; l’un d’eux vaut un maneh, et l’autre vaut le double, celui dont l’âne ne vaut qu’un maneh abandonnera son âne pour sauver l’autre. Dans ce cas, il ne peut réclamer que le salaire de son travail. Mais s’il a dit d’abord au propriétaire de l’autre âne: Je vous sauver ton âne, à la condition que tu me paieras la valeur du mien, il peut se le faire payer.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שטף נהר חמורו. אשמעינן בסיפא דאפי' לא הפסיד בידים אלא ממילא הוא שהניח את שלו אפ''ה כי התנה עמו חייב ליתן לו וברישא אשמעינן דאפילו בפסיד' בידים ששופך את יינו בשבילו אפ''ה כי לא התנה עמו אין לו אלא שכרו:
משנה: זֶה בָא בְחָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן וְזֶה בָא בְכַדּוֹ שֶׁל דְּבַשׁ. נִסְדְּקָה חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ וְשָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹכָהּ אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. אִם אָמַר אַצִּיל אֶת שֶׁלָּךְ וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְמֵי שֶׁלִּי חַייָב לִיתֵּן לוֹ.
Traduction
Un individu porte un tonneau de vin et un autre porte une cruche de miel; la cruche se brise, l’autre verse donc son vin pour sauver le miel dans son tonneau. Le propriétaire du vin ne peut réclamer que le salaire pour son travail (rien pour son tonneau). Mais s’il a dit d’abord au propriétaire du miel: ''je veux sauver ton miel, à la condition que tu me paies la valeur de mon vin'' (et l’autre a laissé faire), il peut se le faire payer.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין לו אלא שכרו. שכר הכלי ושכר הפעולה דכיון שהבעלים הם שם והיה לו להתנות ולא התנה הפסיד ואין לו אלא שכר טרחו:
הלכה: שָׁטַף נָהָר אֶת חֲמוֹרוֹ כול'. תַּנֵּי. הִנִּיחַ שֶׁלּוֹ לְהַצִּיל שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וְעָלָה שֶׁלַּחֲבֵירוֹ מֵאֵילָיו אֵין נִזְקַק לוֹ כְּלוּם. אֶלָּא הִנִּיחַ שֶׁלּוֹ לְהַצִּיל שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וְעָלָה שֶׁלּוֹ מֵאֵילָיו. מָהוּ דְיֵימַר לוֹ. נִתְייָאַשְׁתִּי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וְהָיָה צָוַוח וְאוֹמֵר. לֹא נִתְייָאַשְׁתִּי. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. כָּל זְמַן שֶׁצָּוַוח לֹא נִתְייָאַשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֲזָקָה מְייָאֵשׁ הוּא.
Traduction
On a enseigné (271)Au sujet du 5. 5. Ibid.: si quelqu’un abandonne son animal pour sauver celui de son prochain, lequel a surnagé tout seul, le propriétaire du second ne doit rien au premier (malgré la condition faite, le premier n’y est pour rien, sauf qu’il s’est dérangé). Ceci va sans dire; mais s’il abandonne son animal pour sauver celui de son prochain (à la condition d’être remboursé), puis le sien surnage spontanément, son propriétaire peut-il prétendre n’y avoir jamais renoncé (de sorte que nul autre ne peut s’en emparer), ou une telle déclaration est-elle inadmissible? On voit, à l’aide de ce qui suit, que ce point est un sujet en litige, car il est dit: si un cours d’eau emporte son âne, et son maître s’écrie ne pas y renoncer malgré cela, selon Resh Lakish, cette déclaration sera effective, et nul ne pourra le prendre; selon R. Yohanan, elle est nulle, car il y a renonciation présumée.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אין נזקק לו כלום. אין צריך ליתן לו כפי שהתנה שהרי זה ירד להציל ולא הציל ואינו נותן לו אלא שכר הראוי בעד טרחתו:
אלא. הא קמיבעי' לן אם שלו הוא שעלה מאליו מהו ולענין דנותן לו כפי שהתנה נמי לא מיבעיא לן דצריך ליתן לו דמן שמיא הוא דרחימו עליה אלא מהו דיימר לא נתייאשתי ממנו ואם אדם א' ירצה לזכות בו לא זכה או דילמא כזוכה מן ההפקר הוא דמסתמא כבר איאש ואין משגיחין עליו שעומד וצווח לא נתייאשתי:
נשמעינה מן הדא. דפלוגתא דר''י ור''ל היא:
חזקה מייאש הוא. בתחלה ואין משגיחין עליו שחוזר בו:
הלכה: הַמַּכִּיר כֵּלָיו אוֹ סְפָרָיו כול'. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. בְּדִין הוּא שֶׁלֹּא יִשְׁבַּע. וְלָמָּה אָֽמְרוּ. יִשְׁבַּע. שֶׁלֹּא יְהוּ בַעֲלֵי בָתִּים נִטְפָּלִין לַגַּנָּבִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. וְהוּא שֶׁיָּצָא לוֹ שֵׁם שֶׁנִּגְנְבוּ סְפָרָיו. רַב אָמַר. צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה שֶׁלָּן עִמּוֹ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה. אַסִּי אָמַר. אִם טָעַן לוֹמַר. מִפְּלוֹנִי לְקַחְתִּים. נֶאֱמָן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי נָסָא וְלֹא קִיבֵּל. מַה פְלִיג. אָֽמְרֵי. בַּר נַשׁ דָּעַקִּין הֲוָה. בְּגִין כֵּן לֹא קְבִיל.
Traduction
R. Aba b. Mamal dit: il serait juste que le possesseur d’objets volés n’ait pas à jurer pour justifier sa déclaration; pourtant, ce serment lui est imposé, pour détourner les gens honorables de s’associer aux voleurs en achetant d’eux des objets volés (pour lesquels ils devront jurer lors du remboursement). Le bruit ''notoire du vol'' dit R. Josué b. Levi, devra se rapporter spécialement à des livres pour justifier la revendication du voleur. Selon Rav, le volé devra prouver que le vendeur des objets en suspicion a passé la nuit avec lui (sans quoi, on peut le soupçonner d’avoir répandu ce bruit de vol). Assé dit: Si le vendeur ou possesseur actuel argue avoir acheté ces objets d’un tel et tel (absent), on le croit, et l’acquéreur n’est pas tenu de les restituer. Un fait de ce genre fut pourtant soumis à R. Nassa, qui n’accueillit pas la dite argumentation. Est-ce à dire que R. Nassa conteste l’avis d’Assé? —Non, il ne l’a pas accueilli parce qu’il a reconnu dans le déclarant un homme de violence (ou de ruse).
Pnei Moshe non traduit
גמ' בדין הוא שלא ישבע. אלא יהא נאמן בלא שבועה כמה נתן בשבילה שהרי הם תחת ידו:
ולמה אמרו. שאינו נוטל דמים מבעל הכלי עד שישבע:
שלא יהו בעלי בתים נטפלין לגנבים. שלא ירגילו לקנות מן הגנבים ומחמת זה כטפילה לגנבים הן שאלו לא היו מוצאין למכור לא היו גונבים והטילו חכמים שבועה על הלוקח כדי שלא יהו מצוים לקנות מהן שהוא אומר למחר יוציאו מידי וצריך אני לישבע לקבל מעות שלי:
שנגנבו ספריו. אם ספריו הכיר לא סגי בשם גניבה בסתם דדילמא לא היו ספרים אלא כלים אחרים וצריך שם גניבה על הספרים:
רב אמר. הא דקתני יצא לו שם גניבה לא מהני עד שיביא ראיה שלן עמו זה שמכר כליו באותו הלילה דאי לאו חיישינן דילמא זבנינהו והוא ניהו קמפיק שמא דגניבה:
אם טען. זה שמכרן להלוקח שהם עתה בידו טען לומר מפלוני לקחתים וזה הפלוני אינו לפנינו נאמן ואין צריך הלוקח להחזיר את הכלים:
ולא קביל. לא קיבל ממנו טענה זו:
מה פליג. שואל הש''ס דאם ר' נסא פליג ולא ס''ל כאסי:
אמרי. לא אלא בר נש דעקין הוה לשון קצר הוא וכמו דעקבין ומלשון עקבה מדם עוקב אחר המנאף וכלומר שהי' מכיר בו שאדם עוקב ורמאי הוא ובשביל זה לא קיבל דבריו:
הלכה: זֶה בָא בְחָבִיתוֹ שֶׁלְּיַיִן כול'. תַּנֵּי. שְׁנַיִם בַּמִּדְבָּר בְּיַד זֶה חָבִית מַיִם וּבְיַד זֶה חָבִית דְּבַשׁ. נִסְדַּק חָבִית מַיִם. תְּנַיי בֵּית דִּין הוּא שֶׁיִּשְׁפּוֹךְ זֶה דִבְשׁוֹ וְיַצִּיל אֶת מֵימָיו. שֶׁהַמַּיִם מְחַייֶה בַמִּדְבָּר וְלֹא הַדְּבַשׁ. תַּנֵּי. פּוֹעֵל וְעָנִי שֶׁעָלוּ לְרֹאשׁ אִילָּן וְשִׁיבְּרוּ סוֹכָה. בִּזְמַן שֶׁדֶּרֶךְ פּוֹעֲלִין לַעֲלוֹת בָּאִילָּן פְּטוּרִין. וְאִם לָאו חַייָבִין.
Traduction
On a enseigné (269)Au sujet du 4. 5. Tossefta à notre, ch. 10.: Si 2 individus se trouvent dans le désert, l’un ayant un seau d’eau et l’autre un seau de miel, puis le seau d’eau se fend, il est d’ordre juridique que le possesseur du miel devra le jeter pour sauver l’eau, car l’eau est un élément vital au désert, non le miel, sauf à se faire rembourser plus tard le montant du miel. On a enseigné (270)Ibid.: si un ouvrier pour travailler et un pauvre pour grappiller sont montés sur un arbre, puis l’ayant fait tomber ont brisé une tente sise au-dessous, lorsque c’est l’usage des ouvriers de monter à l’arbre, ils sont acquittés; au cas contraire, ils sont responsables de dégâts.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא פ''י:
שנים שהיו באין במדבר וכו' ולא הדבש. והתם מסיים וכשיגיע ליישוב נותן לו דמי דבשו:
תני. שם:
פועל ועני. פועל לעשות מלאכתו ועני לנקף בראש האילן:
בזמן שדרך. שעלה במקום שדרך בני אדם לעלות בו:
וְכֵן נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים אִם נִתְייָאֲשׁוּ בְּעָלָיו הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 43b מִתְנִיתָא בִּנְחִיל שֶׁגָּֽזְלוּ מִן הַהֲלִיכָה וּבְפוֹרֵחַ. וּבִלְבַד עַל אָתָר. אֲבָל אִם יָצָא וְחָזַר אֲנִי אוֹמֵר. מִפְּנֵי יִרְאָה וּפִיתּוּי אֲמָרוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא לָקוּץ זֶה סוֹכָה וְנוֹתֵן דָּמִים. שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.
Traduction
de même, une ruche d’abeilles à laquelle son propriétaire a renoncé (qu’il a perdu de vue) est de bonne prise. R. Hinena b. Papa dit au nom de R. Yohanan: la Mishna (admettant pour valable l’attestation d’une femme ou d’un mineur) parle d’une ruche volée pendant que les abeilles étaient encore en marche pour arriver et voligeaient (268)J., (Ketubot 2, 11)., et à condition que cette attestation ait lieu de suite après le déplacement; mais si ce témoin (femme ou mineur) est sorti, puis est revenu faire sa déclaration, on ne le croit plus et on suppose qu’il s’exprime ainsi parce qu’il craint le précédent propriétaire, ou qu’il a été sollicité de témoigner ainsi. R. Ismaël, fils de R. Yohanan b. Broqa, dit: un tribunal a la faculté d’ordonner la démolition d’une Suka(tente), sauf à dédommager le propriétaire; c’est une condition primordiale, établie depuis le partage de la Palestine entre les Israélites sous Josué.
Pnei Moshe non traduit
מתניתא. דקתני נאמנת אשה או קטן ואע''ג דלאו בני עדות נינהו:
בנחיל שגזלו מן ההליכה. כלומר זה שהן עכשיו בשדהו מן ההליכה גזל אותן שהלכו ויצאו מתוך של חבירו לתוך שלו ובהא הוא דנאמנין דקנין דרבנן הוא מפני דרכי שלום ולאו עדות להוציא מיקרי:
ובפורח. שעדיין מפריחות הן ולא נחו על שוכו של אילן חבירו אבל אם כבר נחו לא דכבר מוחזק הוא ואין נאמנין להוציא אפילו במילי דרבנן:
ובלבד על אתר. וכן דוקא לאלתר נאמנין הן שהגידו מיד כשראו שיצא הנחיל משם:
אבל אם יצא. הקטן או האשה ולא הגידו וחזרו ואמרו לא:
אני אומר. שאני אומר מפני יראה ופיתוי שהיו מפחדין אותן או שהיו משתדלין ומפתין אותן בדברים אמרו כן:
Baba Kama
Daf 44a
משנה: הַגּוֹנֵב טָלֶה מִן הָעֵדֶר וְהֶחֱזִירוֹ וָמֵת אוֹ נִגְנַב חַייָב בְּאַחֵרָיוּתוֹ. לֹא יָֽדְעוּ הַבְּעָלִים לֹא בִגְנֵיבָתוֹ וְלֹא בַחֲזִירָתוֹ וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וּשְׁלֵימָה הִיא פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.
Traduction
Si un individu a volé une brebis d’un troupeau et qu’il l’ait rendue (sans l’annoncer au propriétaire), puis la brebis est morte ou a été volée, l’individu en est responsable, et il doit en payer la valeur (273)Il aurait dû aviser le propriétaire, qui aurait pu surveiller la brebis.. Si le propriétaire ignorait même le vol, et après la rentrée de cette brebis, il compte son troupeau qu’il a trouvé complet, le voleur n’est plus responsable de l’accident arrivé ensuite à cette brebis.
Pnei Moshe non traduit
מתני' והחזירו. שלא מדעת בעלים:
חייב באחריותו. דמכי גנבה קם ליה ברשותיה והשבה דעביד לאו השבה היא עד דמודע להו להבעלים:
ומנו את הצאן. אחר שהחזירו והיא שלימה הרי יש כאן דעת בעלים ופטור:
משנה: 44a הַגּוֹזֵל שָׂדֶה וּנְטָלוּהָ מִסִּיקִין אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ וְאִם מַחֲמַת הַגַּזְלָן חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה. שְׁטָפָהּ נָהָר אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ אוֹ שֶׁלָּוָוה מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁהִפְקִיד לוֹ בַּיִּשׁוּב לֹא יַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר. עַל מְנָת לַצֵּאת בַּמִּדְבָּר יַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר.
Traduction
Un individu a enlevé de force un terrain, et d’autres l’ont enlevé au brigand: si les hommes qui l’ont pris sont des envahisseurs du pays, le brigand peut dire au propriétaire; ''prends ton terrain'' (si tu le peux). Mais si ces hommes l’ont enlevé à cause du brigand, celui-ci est obligé de donner au propriétaire un autre terrain. Si un individu a enlevé à un autre un terrain, ensuite inondé par un fleuve, le brigand est acquitté, car il peut dire au propriétaire: ''reprends ton terrain''. (272)La Guemara sur ce est traduite (Ketubot 13, 2). Si un individu a enlevé à un autre un objet, ou s’il lui a emprunté de l’argent, ou si l’autre lui a remis un objet en dépôt dans un endroit habité (où l’on est assuré de pouvoir garder ce qu’on possède), il ne peut pas forcer l’autre de recevoir son argent ou ses objets dans le désert. Si en empruntant l’argent, ou en recevant le dépôt, il a prévenu qu’il le lui demandera au désert, il peut le lui rendre là.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ונטלוה מסיקים. אנסים חזרו וגזלוה מן הגזלן. צלצל תרגומו סקאה ועל שם שהארבה גזלן הוא שהגוזל ואוכל בשדות:
אם מכת מדינה היא. שאנסו קרקע של אחרים עם זו:
ואם מחמת הגזלן. שאנסוהו להראות את שלו והראה לשדה זו:
שטפה נהר. שהיתה על שפת הנהר ובא הנהר ושטפה:
לא יחזיר לו במדבר. אם אין זה תובעו אין זה יכול לכופו לקבל חובו או פקדונו במדבר דלאו מקום שימור הוא. על מנת לצאת במדבר. לא שיאמר לו בפירוש על מנת שנצא במדבר ותפרעני דהא מלתא דפשיטא היא אלא כגון שאמר לו ליהוי האי פקדון גבך דאנא למדבר נפיקנא וא''ל אידך אנא נמי למדבר בעינא למיפק דהשתא אי בעי לאהדרינהו במדבר מהדר ליה:
משנה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ גְּזַלְתִּיךָ וְהִלְוִיתַנִי הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הֶחֱזַרְתִּי לָךְ וְאִם לֹא הֶחֱזַרְתִּי לָךְ חַייָב לְשַׁלֵּם. אֲבָל אָמַר לוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּזַלְתִּיךָ אִם הִלְוִיתַנִי אִם הִפְקַדְתָּה אֶצְלִי אִם לֹא הִפְקַדְתָּ פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.
Traduction
''tu m’as prêté de l’argent'', ou ''Je t’ai enlevé quelque chose'', ou ''tu m’as prêté de l’argent'', ou ''tu m’as remis un objet en dépôt, mais je ne sais pas si je te l’ai rendu'', il est obligé de le rendre. Mais s’il dit: ''je ne sais pas si je t’ai enlevé quelque chose, ou si tu m’as prêté de l’argent, ou si tu m’as remis un objet en dépôt'', il n’est pas obligé de le rendre.
Pnei Moshe non traduit
מתני' האומר לחבירו גזלתיך. מפרש בגמ' שאם לא היה זה תובעו ומעצמו א''ל גזלתיך וכו' ואיני יודע אם החזרתי לך או לא פטור מן הדין אבל אם בא לצאת ידי שמים משלם לו ואם זה היה תובעו גזלתני הלויתיך הפקדתי אצלך והוא משיבו אמת שגזלתיך וכו' ואיני יודע אם החזרתי לך או לא חייב לשלם מן הדין:
אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך וכו'. אפי' כשזה תובעו ברי לי שאתה חייב לי פטור מלשלם מן הדין ומיהו ישבע שבועת היסת שאינו יודע שחייב לו דהא לא עדיף שמא מברי דא''נ הוה טעין אין לך בידי כלום משביעי' לי' שבועת היסת:
הלכה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ גְּזַלְתִּיךָ כול'. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. גְּזַלְתִּיךָ וְהִלְוִיתַנִי הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי וְהֶחֱזַרְתִּי לָךְ. וַהֲלָהּ אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ מִן הַדִּין. רִבִּי יוֹסֵי סְבַר מֵימַר. עוֹד הִיא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. הוֹצֵאתִי מִן הַכִּיס וְנָתַתִּי לָךְ. וְהוּא אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. רַב הוּנָא אָמַר. אוֹמְרִין לוֹ. אַתְּ לֵית יְדַע אָהֵן יְדַע.
Traduction
R. Yohanan dit: la Mishna parle cas où quelqu’un, sans être sollicité, déclare pour l’acquit de sa conscience: ''je t’ai volé, ou tu m’as prêté de l’argent, tu as mis un objet en dépôt chez moi, mais je te l’ai rendu''; tandis que l’interpellé répond qu’il n’en sait rien (en principe, il ne doit rien, mais il paiera par scrupule). En ce cas, dit R. Jérémie, le déclarant devra payer légalement en raison de son accusation première. R. Yossé croit devoir dire qu’il s’agit seulement d’un acquit de conscience, et il ne doit rien légalement. S’il dit: ''je me souviens avoir retiré de la bourse tant et tant d’argent que je t’ai remis'', tandis que l’interpellé déclare l’ignorer, en ce cas, dit R. Houna, on réplique à ce dernier: s’il est vrai que tu ne te souviens plus, le prêteur se souvient (et on le croit).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' יוחנן אמר בבא לצאת ידי שמים. איירי מתני' דאיהו מוקי לה בשלא תבעו אלא מעצמו אמר לו כן הלכך ברישא דאמר לו גזלתיך ואיני יודע אם החזרתי פטור מדינא וחייב לשלם דקאמר בבא לצאת ידי שמים ובסיפא דקאמר פטור אפילו לצאת ידי שמים לא צריך דהא ליכא שום טענת ברי לא מהנגזל ולא מהגזלן:
והלה אומר איני יודע. אם קבלתי או לא והיה ר' ירמיה סבר מימר דבכה''ג שהודה בטענת ברי אע''פ שאמר ג''כ ברי לי שהחזרתי חייב לשלם לו מן הדין מכיון שזה טוען איני יודע מהחזרה כלום:
ר' יוסי סבר מימר. דלא היא אלא עוד הוא לצאת ידי שמים גם בזה אמרינן דלצאת ידי שמים אם ירצה הוא דישלם אבל לא מן הדין דמכיון שזה לא תבעו והוא עצמו שאמר גזלתיך הוא אומר ג''כ ברי לי שהחזרתי לך:
הוצאתי מן הכיס. כך וכך מעות וזכור אני שנתתי לך:
את לית ידע. אתה אינו זוכר אהן זה המלוה הוא יודע דבר שלו עדיף:
הלכה: הַגּוֹזֵל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲלֹא אָֽמְרוּ. אֵין הַקַּרְקַע נִגְזֶלֶת. וְלָמָּה אָֽמרוּ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה. קְנָס קְנָסוּהוּ. נְטָלוּהוּ מִסִּיקִין מִן הַגַּזְלָן מַחֲמַת הַנִּגְזָל. מָהוּ דוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. מִכָּל מָקוֹם הַב לִי דִידִי וּמָאן דִּבְעֵי יֵיתֵי וִיסַב מִינִּי. רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל חֲבֵירוֹ וְחַייָב לִיתֵּן לוֹ. אֶלָּא בְאַרְנוֹן וּבְגוּלְגּוֹלֶת. רַב אָמַר. יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אַתְּ שְׁרֵי עֲבִיטֵּיךְ מִינִּי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' והלא אמרו אין הקרקע נגזלת. ואמאי תנן אם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה הלא אין קרקע נגזלת ויאמר לו הרי שלך לפניך:
קנס קנסוהו. בגזלן אם אנסוהו מחמתו אבל מן הדין אינו חייב:
מחמת הנגזל. שאנסוהו להראות שדה של הנגזל והראה לשדה זו:
מהו דהוא יכיל מימר ליה. הנגזל מ''מ אתה תחזיר לי את שלי וכל הרוצה ליטול ממני יבא ויטול ואע''ג שאנסוהו בשבילו מ''מ הוי כמי שנתפס על חבירו דאין חבירו חייב להחזיר לו וה''נ דהגזלן נתפס בשביל הנגזל ואין הנגזל חייב להחזיר לו וא''כ צריך הגזלן להחזיר לו שדהו או לא ופליגי בה ריב''ל ורב:
אלא בארנון ובגולגולת. שאם נתפס בשביל המס והגולגולת של חבירו ושילם צריך חבירו שיחזיר לו שהרי א''א להפטר מהן ועכ''פ היה צריך לשלם אבל בחוב דעלמא יכול הוא לומר הייתי מפייסו בדבר מועט או היה פוטרני בלא כלום:
רב אמר יכיל מימר ליה. זה הנתפס בשבילו יכול הוא שיאמר לו את שרי עביטיך מיני הרי עכ''פ נפטרת מחובך על ידי וסוף סוף היית צריך לשלם וה''נ כן דסוף סוף היו אונסין מתחת ידך לשדה זו. שרי עביטיך. לשון התרת הקשר מהמשכון והחוב אשר עליך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source